המחיר הטוב ביותר מובטח כאן

הסביבה

ליפו עבר היסטורי ארוך של מעל 3000 שנה כאשר לאורך שנים רבות הנמל העתיק שלה היה שער הכניסה לארץ הקודש. אחד הרחובות שבצמוד להם שוכן המלון הוא רחוב יהודה מרגוזה ומכאן שמו של המלון. רגוזה היה שמה של העיר שנקראת כיום דוברובניק בקרואטיה ויהודה הלוי היה רב יהודי שעלה לארץ בסוף המאה ה 19 והיה לרבה הראשי של יפו. הרב יהודה הלוי שנודע בכינויו יהודה מרגוזה היה גם פרדסן ובשטח עליו הוקם מבנה המלון שכן פעם פרדס ורמז לכך ניתן לראות בפטיו המוביל לכניסה למלון שם ניטעו עצי הדר. הרב יהודה מרגוזה היה מקובל ומוערך הן על תושבי יפו היהודים והן על תושבי יפו הערבים.

מיקום מושלם במרחק הליכה קצר

  • מרחק הליכה ברגל של דקה וחצי משוק הפשפשים
  • מרחק הליכה ברגל של 7 דקות ממגדל השעון ביפו
  • מרחק הליכה ברגל של 7 דקות מאזור יפו העתיקה, כנסיית סיינט פיטר, התצפית על תל-אביב ומרכז המקרים
  • מרחק הליכה ברגל של 7 דקות מנמל והמרינה של יפו
  • מרחק הליכה ברגל של 8 דקות מתחילת הטיילת של תל אביב
  • מרחק הליכה ברגל של 12 דקות לתיאטרון גשר ומתחם נוגה
  • מרחק הליכה ברגל של 12 דקות מחוף יפו (לא מוכרז) או 16 דקות לחוף צ'רלס קלור (מוכרז)
  • מרחק הליכה ברגל של 12 דקות לאצטדיון בלומפילד
  • מרחק 8 דקות הליכה לקו האדום של הרכבת הקלה שתיקח אתכם לכל מקום מעניין בעיר

היסטוריה

אזור השוק, כמו אזורים אחרים ביפו, שימש קבוצות צלבניות שחיו באזור, אך נהרס והוקם מחדש בתקופה העות'מאנית. השוק עצמו פועל במקום מהמאה ה-19, תקופה בה פרחו חיי מסחר מקומיים ויפו שימשה עיר נמל ומרכז לעולי רגל. בתקופת המנדט הבריטי, התגבש השוק לעיצובו הנוכחי. בשנים האחרונות, ובמסגרת עבודות עיריית תל אביב לשימור ושיקום אזורים ותיקים בעיר, נערכו במקום עבודות שיקום ובמתחם השוק הוקם "מרכז עמיעד" המשמש כמרכז לתערוכות, ירידים ומופעים. במקביל נפתחו במתחם גלריות וחדרי סטודיו של אמנים, מסעדות ובתי אוכל. כתוצאה מכך ניכרת עלייה בביקוש לרכישת דירות באזור, כחלק מתופעה כללית יותר של רכישת דירות באזור דרום תל אביב, מקום שנחשב סביבת מגורים ציורית.

שוק הפישפשים


שוק הפשפשים ביפו הינו שוק בו נמכרים חפצים שונים ומגוונים הן חדשים והן משומשים. שוק הפשפשים נמצא במתחם הרחובות עמיעד, עולי ציון, מרגוזה ובית אשל. שוק הפשפשים הינו שוק בו מספר רב של מבקרים לכל אורך השנה ומהווה הוא מוקד משיכה לתיירים רבים כמו גם לאלו החפצים במציאות ובחפצי יד שנייה. במסגרת של סיורי מבקרים ביפו מהווה שוק הפשפשים את אחד ממוקדי הסיור ובו ניתן למצוא גם דוכנים עצמאיים של סוחרים. אלו מציעים סחורות ישנות, חפצים עתיקים, פריטי נוסטלגיה וחפצי גרוטאות. בשנים האחרונות במסגרת פעילות שיקום ענפה של עיריית תל אביב נערכו בשוק הפשפשים עבודות שיקום נרחבות. בין היתר הוקם במרכז השוק מרכז עמיעד אשר משמש כמרכז לתערוכות, ירידם ומופעים. כמו כן, נפתחו במתחם שוק הפשפשים גלריות וחדרי סטודיו עבור אמנים כמו גם מספר מסעדות ובתי קפה. השיקום הביא באופן טבעי לעלייה רחבה בביקוש לרכישה של דירות באזור, זאת לתופעה נרחבת הקורת הן ביפו עצמה והן בחלקים מסוימים בדרום תל אביב.
בקרו באתר: שוק הפישפשים יפו

מגדל השעון

מגדל השעון נבנה 1901 במרכז הכיכר המרכזית של יפו.
מגדל השעון ביפו הוא אחד משבעה מגדלי שעון שנבנו בארץ ישראל וממאה מגדלי שעון שנבנו ברחבי האמפריה העות'מאנית במלאת 25 שנה לשלטון הסולטן הטורקי עבדול חמיד השני. המגדלים נבנו כחלק מהרפורמות המודרניות שהנהיג הסולטן ועל מנת להנהיג את החיים בערי האימפריה על פי לוחות זמנים מדוייקים ומערביים.
הסיפור המקומי מספר כי המגדל נבנה ביוזמת יוסף מויאל, מעשירי היהודים ביפו, אשר הקים את מגדל השעון על מנת לחסוך את הטרדות שהיו מטרידים אותו עוברים ושבים שהיו נכנסים לחנותו כדי לברר את השעה, בדרכם לתחנת הרכבת.
במגדל הותקנו ארבעה שעונים: שניים מהם הראו את השעה בבשנת אירופה ושניים את השעה בארץ ישראל.

הנמל והמרינה של יפו


הנמל הראשי של יפו נחשב לאחד הנמלים העתיקים בעולם, ומוזכר כבר במקרא, בספר יונה. עם ראשית ההתיישבות היהודית בארץ ישראל היה הנמל שער הכניסה הראשי לארץ, ובו נקלטו העולים החדשים. בימי המנדט הבריטי שימש הנמל כמרכז הפעילות של ענף יצוא התפוזים מארץ ישראל, ועל שמו נקראו התפוזים בעולם, תפוזי Jaffa. עם הקמת המדינה ובניית נמל אשדוד הופסקה הפעילות בנמלים של יפו ותל אביב, והנמל הפך למרכז דיג. בשנים האחרונות הפך הנמל למרכז תרבות, בילוי ופנאי. הוא מארח מגוון פעילויות תרבות ואמנות ועובר תהליך שיקום, שימור והתחדשות לקראת הפיכתו למרכז אורבני המשלב פעילות מסחר, תרבות, אמנות ודיג. הרשות לפיתוח כלכלי תל אביב-יפו, באמצעות מנהלת הנמל, משפצת את מבני המחסנים בנמל יפו, כך שיוכלו להתאים לייעודם החדש. בין המרכזים השונים בנמל נמצא האנגר 2, שוק הנמל וכן מרכז נא לגעת.

יהודה מרגוזה

רבי יהודה הלוי מרַגוּזָה (1783 - י"ז באב תרל"ט, 6 באוגוסט 1879), ממחדשי היישוב היהודי ביפו, מראשוני הפרדסנים, רבם ופטרונם של יהודי יפו החל מ-1840. על שמו קרוי אחד הרחובות הראשיים ביפו, רחוב יהודה מרגוזה, העובר בקרבת בית העלמין שהקים.

ראשית חייו
הרב רפאל יהודה בן ר' מנחם הלוי נולד בעיר סרייבו שבבוסניה והרצגובינה ולמד בנעוריו בעיר רגוזה (Ragusa, כיום דוברובניק) שבקרואטיה (מכאן כינויו). בשנת 1801, בהיותו בן 18, עלה לארץ ישראל. לאחר עלייתו למד תורה בישיבה בירושלים במשך 18 שנים והחל לשמש בתפקיד ברבנות בירושלים. בשנת 1826 יצא לשליחות בתור שד"ר בקושטא (איסטנבול) בה שהה שש שנים. לאחר חזרתו לארץ ירד ליפו כדי לעסוק במסחר, ובשנת 1836 מונה לבא כוחם של חכמי ירושלים ביפו והיה אחראי בפניהם על עולי הרגל והנוסעים לירושלים.

רבה של יפו
ב-1840 מונה על ידי הראשון לציון, (הרב הראשי הספרדי) של ירושלים (שאז נקרא "החכם באשי"), הרב חיים אברהם גאגין, לשמש כרבם של יהודי יפו. מינויו ציין את חידוש ושיקום הקהילה היהודית ביפו במאה התשע עשרה, לאחר מגפה שתקפה את הקהילה. בזמן כהונתו החלו יהודים לקבור את מתיהם ביפו. לפני כן נהגו יהודי יפו להביא את מתיהם לקבורה בירושלים.

קרא עוד
יהודה הלוי היה איש חכם, מורה נערץ ונעים הליכות, הוא שלט בשש שפות: עברית, ערבית, סרבית, צרפתית, טורקית, ולאדינו. הוא רכש מעמד וכבוד ביפו גם בקרב המוסלמים והנוצרים אשר נהגו לברכו ולנשק את ידיו.

עם גידולה והתפתחותה של הקהילה היהודית ביפו, יזם יהודה הלוי בשנת 1863 את "ועד העיר יפו", שהיה הוועד הציבורי הראשון בארץ שלא על בסיס עדתי-קהילתי, ובו היו שותפים ספרדים ואשכנזים יחד. פעולתו הראשונה של הוועד הייתה הקמת סניף של חברת "כל ישראל חברים" (כי"ח) ביפו, וחיים אמזלאג היה נשיאו. פניית הוועד אל חברת "כל ישראל חברים" בפאריס הביאה לפתיחת בית-ספר לבנים ביפו, אשר נוסד ב-12 במרץ 1868.

פעילות קדם ציונית
ר' יהודה הלוי היה, יחד עם ר' יהודה אלקלעי ותלמידיו של הרב ד"ר יהודה ביבאס, ממבשרי הציונות וממייסדי הציונות המדינית אשר דגלה בהתיישבות המתפרנסת בכוחות עצמה והתנגדה לכספי החלוקה. יהודה הלוי, שנטע במו ידיו את פרדסו, אותו מכר לאחר מכן למשה מונטיפיורי (פרדס מונטיפיורי), הציע למשה מונטיפיורי להקים ישוב יהודי חקלאי בארץ ישראל, ופעל מולו לקבלת סיוע ליהודים ביפו להתפרנס מחקלאות. יהודה הלוי היה זה שעודד את קרל נטר לייסד את בית הספר החקלאי "מקוה ישראל" על אף התנגדותם של הרבנים האשכנזים שבירושלים, וסייע לו ברכישת האדמה כאשר קישר בינו לבין הרב הראשי בקושטא. בשנת תרל"א 1871, בהיותו בגיל 90, נסע יהודה הלוי מצרימה על מנת להשפיע על הבארון דה-מנשה שיסייע בהקמת בית תלמוד תורה ביפו, שהיה נחוץ עקב גידול היישוב היהודי בעיר. במהלך שהותו באלכסנדריה הזדמנה בפניו חנות צילום, הוא נכנס והצטלם, תמונתו זו היא תמונתו היחידה. בערוב ימיו, קיבל יהודה הלוי מכתב בו הוזמן להשתתף בטקס העלייה לפתח תקווה. יהודה הלוי, שהיה חולה, כתב מכתב ברכה אותו שלח לטקס היסוד בו בירך את ראשי היישוב החקלאי החדש והראשון בארץ ישראל.
סגור
תוכלו לקבל פרטים נוספים על הנעשה ביפו היום בלינק הבא: https://www.margosa-hotel.co.il/activities