יהודה מרגוזה

 
רבי יהודה הלוי מרַגוּזָה

רבי יהודה הלוי מרַגוּזָה (1783 - י"ז באב תרל"ט6 באוגוסט 1879), ממחדשי היישוב היהודי ביפו, מראשוני הפרדסנים, רבם ופטרונם של יהודי יפו החל מ-1840. על שמו קרוי אחד הרחובות הראשיים ביפו, רחוב יהודה מרגוזה, העובר בקרבת בית העלמין שהקים.

ראשית חייו
הרב רפאל יהודה בן ר' מנחם הלוי נולד בעיר סרייבו שבבוסניה והרצגובינה ולמד בנעוריו בעיר רגוזה (Ragusa, כיום דוברובניק) שבקרואטיה (מכאן כינויו). בשנת 1801, בהיותו בן 18, עלה לארץ ישראל. לאחר עלייתו למד תורה בישיבה בירושלים במשך 18 שנים והחל לשמש בתפקיד ברבנות בירושלים. בשנת 1826 יצא לשליחות בתור שד"ר בקושטא (איסטנבול) בה שהה שש שנים. לאחר חזרתו לארץ ירד ליפו כדי לעסוק במסחר, ובשנת 1836 מונה לבא כוחם של חכמי ירושלים ביפו והיה אחראי בפניהם על עולי הרגל והנוסעים לירושלים.

רבה של יפו
ב-1840 מונה על ידי הראשון לציון, (הרב הראשי הספרדי) של ירושלים (שאז נקרא "החכם באשי"), הרב חיים אברהם גאגין, לשמש כרבם של יהודי יפו. מינויו ציין את חידוש ושיקום הקהילה היהודית ביפו במאה התשע עשרה, לאחר מגפה שתקפה את הקהילה.

בזמן כהונתו החלו יהודים לקבור את מתיהם ביפו. לפני כן נהגו יהודי יפו להביא את מתיהם לקבורה בירושלים.

יהודה הלוי היה איש חכם, מורה נערץ ונעים הליכות, הוא שלט בשש שפות: עברית, ערבית, סרבית, צרפתית, טורקית, ולאדינו. הוא רכש מעמד וכבוד ביפו גם בקרב המוסלמים והנוצרים אשר נהגו לברכו ולנשק את ידיו.

עם גידולה והתפתחותה של הקהילה היהודית ביפו, יזם יהודה הלוי בשנת 1863 את "ועד העיר יפו", שהיה הוועד הציבורי הראשון בארץ שלא על בסיס עדתי-קהילתי, ובו היו שותפים ספרדים ואשכנזים יחד. פעולתו הראשונה של הוועד הייתה הקמת סניף של חברת "כל ישראל חברים" (כי"ח) ביפו, וחיים אמזלאג היה נשיאו. פניית הוועד אל חברת "כל ישראל חברים" בפאריס הביאה לפתיחת בית-ספר לבנים ביפו, אשר נוסד ב-12 במרץ 1868.

פעילות קדם ציונית

ר' יהודה הלוי היה, יחד עם ר' יהודה אלקלעי ותלמידיו של הרב ד"ר יהודה ביבאס, ממבשרי הציונות וממייסדי הציונות המדינית אשר דגלה בהתיישבות המתפרנסת בכוחות עצמה והתנגדה לכספי החלוקה. יהודה הלוי, שנטע במו ידיו את פרדסו, אותו מכר לאחר מכן למשה מונטיפיורי (פרדס מונטיפיורי), הציע למשה מונטיפיורי להקים ישוב יהודי חקלאי בארץ ישראל, ופעל מולו לקבלת סיוע ליהודים ביפו להתפרנס מחקלאות. יהודה הלוי היה זה שעודד את קרל נטר לייסד את בית הספר החקלאי "מקוה ישראל" על אף התנגדותם של הרבנים האשכנזים שבירושלים, וסייע לו ברכישת האדמה כאשר קישר בינו לבין הרב הראשי בקושטא. בשנת תרל"א 1871, בהיותו בגיל 90, נסע יהודה הלוי מצרימה על מנת להשפיע על הבארון דה-מנשה שיסייע בהקמת בית תלמוד תורה ביפו, שהיה נחוץ עקב גידול היישוב היהודי בעיר. במהלך שהותו באלכסנדריה הזדמנה בפניו חנות צילום, הוא נכנס והצטלם, תמונתו זו היא תמונתו היחידה. בערוב ימיו, קיבל יהודה הלוי מכתב בו הוזמן להשתתף בטקס העלייה לפתח תקווה. יהודה הלוי, שהיה חולה, כתב מכתב ברכה אותו שלח לטקס היסוד בו בירך את ראשי היישוב החקלאי החדש והראשון בארץ ישראל.

ליפו עבר היסטורי ארוך של מעל 3000 שנה כאשר לאורך שנים רבות הנמל העתיק שלה היה שער הכניסה לארץ הקודש. אחד הרחובות שבצמוד להם שוכן המלון הוא רחוב יהודה מרגוזה ומכאן שמו של המלון. רגוזה היה שמה של העיר שנקראת כיום דוברובניק בקרואטיה ויהודה הלוי היה רב יהודי שעלה לארץ בסוף המאה ה 19 והיה לרבה הראשי של יפו. הרב יהודה הלוי שנודע בכינויו יהודה מרגוזה היה גם פרדסן ובשטח עליו הוקם מבנה המלון שכן פעם פרדס ורמז לכך ניתן לראות בפטיו המוביל לכניסה למלון שם ניטעו עצי הדר. הרב יהודה מרגוזה היה מקובל ומוערך הן על תושבי יפו היהודים והן על תושבי יפו הערבים.

היסטוריה
אזור השוק, כמו אזורים אחרים ביפו, שימש קבוצות צלבניות שחיו באזור, אך נהרס והוקם מחדש בתקופה העות'מאנית. השוק עצמו פועל במקום מהמאה ה-19, תקופה בה פרחו חיי מסחר מקומיים ויפו שימשה עיר נמל ומרכז לעולי רגל. בתקופת המנדט הבריטי, התגבש השוק לעיצובו הנוכחי.
בשנים האחרונות, ובמסגרת עבודות עיריית תל אביב לשימור ושיקום אזורים ותיקים בעיר, נערכו במקום עבודות שיקום ובמתחם השוק הוקם "מרכז עמיעד" המשמש כמרכז לתערוכות, ירידים ומופעים. במקביל נפתחו במתחם גלריות וחדרי סטודיו של אמנים, מסעדות ובתי אוכל. כתוצאה מכך ניכרת עלייה בביקוש לרכישת דירות באזור, כחלק מתופעה כללית יותר של רכישת דירות באזור דרום תל אביב, מקום שנחשב סביבת מגורים ציורית.


שוק הפישפשים
שוק הפשפשים ביפו הוא שוק פשפשים בו נמכרים חפצים שונים, בגדים ופריטי ריהוט, חדשים ומשומשים. השוק שוכן במתחם הרחובות עמיעד, עולי ציון, יהודה מרגוזה ורחוב בית אשל ביפוהשוק הומה אדם בכל ימות השנה, והוא מוקד משיכה למבקרים, לתיירים ולחובבי מציאות וחפצי יד שנייה. סיורי מבקרים בסמטאות יפו עוברים פעמים רבות דרך השוק. החנויות והדוכנים קבועים בדרך כלל, אך ניתן גם למצוא בו דוכנים של כאלה המציעים באופן עצמאי את מרכולתם – עודפי סחורות ישנות וחדשות, חפצים עתיקים, פריטי נוסטלגיה וחפצי גרוטאות.

בקרו באתר: שוק הפישפשים יפו


 

 
FacebookGoogle+Twitter